דף הבית > קצת עלינו

משמעות שם היישוב

ראש זוהר (מערבית: "ראס א-זווירה") שנמצא ליד ערד העניק את השם לנחל זוהר שנשפך לים המלח בסמוך לישוב, כמו גם למיצד זוהר העתיק שנמצא מעל הנחל, כמה קילומטרים מערבה מהישוב.

תהליך עליה לקרקע

נווה זוהר נוסדה ב 1964, על ידי משרד השיכון, מתוך מטרה להוות מקום מגורים עבור העובדים של "מפעלי ים המלח" השוכנים כעשרים קילומטר דרומית לישוב. עובדי המפעלים העדיפו לגור בערים ערד ודימונה, בעיקר בשל חוסר פיתוח אשר אפיין את אזור ים המלח באותה התקופה. במהלך שנות השבעים, עם התפתחות התיירות באזור, הפכה נווה זוהר לישוב קטן אשר היה אמור להתפתח לכדי "עורף עירוני לאזור ים המלח". מבט מהמוזיאון לכיוון הים מבט ממוזיאון נווה זוהר לכיוון ים המלח (שנות ה-80)

ההיסטוריה הקדומה

כבר בימי קדם חצו מספר דרכי מסחר חשובות את אזורנו הצחיח והפראי. שיירות גמלים עמוסות כל טוב עשו את דרכן מפטרה, מואב ואדום אל עזה ומצרים כשהן עוברות לרוחבה של הערבה וסוחרי המלח שילחו את מרכולתם היקרה מחופיו הדרומיים של ים המלח אל מרכז הארץ ונמליה.

המצוק אדיר המימדים, העולה בתלילות מים המלח אל מישורי הנגב וגב ההר, היווה מחסום טופוגראפי טבעי, אותו ניתן היה לעבור בנקודות מסוימות בלבד. אחת מאותן הדרכים העתיקות עברה ממש כאן, לידינו, ועלתה לאורכו של נחל זוהר עד למישורים שבסביבות ערד ומשם למרכז הארץ. מצד זוהר, השוכן כשני ק"מ מערבית ליישובנו, הינו מצד רומי שנועד להגן על השיירות שעברו במעלה הדרך העתיקה. בין שרידיו ניתן לראות חומות, שער ומאגר מים. ליד המצד הרומי נמצאים שרידיו של מצד עתיק עוד יותר, מהתקופה הישראלית.

במעלה הדרך, לא רחוק מערד, נמצאת פסגת ראש זוהר החולשת על הדרך מגבוה וגם בה ישבה נקודת משמר בימי קדם.

מאות שנים חלפו, ממלכות הנבאטים דעכו והמדבר הפראי ניצח את האדם... הנוודים הבדווים הפכו לשליטיו הבלתי מעורערים של ישימון הפרא והם אלו שהעניקו לאזור המצוקים התלולים שבין ערד וים המלח את השם א-זווירה, על שמה של נסיכה בדווית מיתולוגית...
זווירה זאת, כך מספרת האגדה המקומית, הייתה ראש שבט בדווי בימי קדם (עניין שהוא נדיר כשלעצמו בחברה הבדווית הגברית) ולא רק זאת שהיא ניהלה את השבט ביד רמה, אלא גם ידעה לאחוז בחרב ולהילחם...
הרפתקנים ומגלי ארצות אירופאים החלו לחקור את האזור רק לפני פחות ממאתיים שנה...
כה פראי, שומם וקשוח היה חופו של ים המלח, עד כי הקשיים שהיו כרוכים במסע לאורכו היו מאתגרים עוד יותר מהקשיים בהם נתקלו מגליה הראשונים של יבשת אפריקה... וכך מתאר את האזור מגלה ארצות אירופאי בן המאה התשע עשרה :
" ...לאחר מסע של שעתיים הגענו לצוק מפחיד. זהו ראש-זוהר, אחד המקומות הפראיים ביותר בעולם. מזדקרים כאן צוקים אנכיים בצבעי צהוב, אפור ולבן, המורכבים מאבן-גיר ומאבני-סיד, ובהם מעורבות אבנים וולקניות. הן מוערמות אלה על-גבי אלה, סביב לתהום. בעומק של מאות רגל רבות, ואולי אף אלף רגל... הצוקים כאן הם ערומים לגמרי, יבשים ומתים. וסלעים אלה מפחידים ממש. והלב מתיירא ממראה כה פראי ובלתי-אנושי...".

ההיסטוריה הפחות קדומה

בתקופת המנדט הבריטי החל האזור לפרוח, אט אט. חלוצי ההתיישבות היהודית הקימו את מפעלי ים המלח והנקודה שכוחת האל קיבלה את השם סדום, כשמה של עיר הרשעים התנ"כית ששכנה לא רחוק מכאן... הבריטים הקימו נקודת משטרה בראש זוהר אשר נועדה לאבטח את הדרך הקדומה מפני שודדים בדווים ושאר פורעי חוק שהפכו את המדבר לביתם...

במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע לוט, שעטה חטיבת הנגב במורד הדרך העתיקה והצילה את עובדי המפעלים בסדום אשר היו מנותקים מהעולם במשך כמה חודשים. הדגל הישראלי הונף מעל חופו הדרומי של ים המלח והאזור קיבל שם עברי חדש - זוהר (גרסה עברית לשם הערבי א-זווירה)

בשנותיה הראשונות של המדינה, היה אזור זה בין הנידחים ביותר בארץ ורק סיירים מושבעים כמו זאב וילנאי ודומיו פקדו את המצוקים והחופים השוממים... ואולם, לאט לאט, החלה הקדמה להגיע גם לכאן... בשנות הששים הוקמה במקום נקודה קטנה שנועדה לספק שירותים למפעלי ים המלח ולעוברי האורח שפקדו את האזור במספרים הולכים וגדלים.

ישוב נולד

בשנות השבעים הפכה הנקודה הקטנה ושכוחת האל לישוב של ממש. הייתה זאת, ככל הנראה, הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הוקם ישוב קבע באזור - הישוב נווה זוהר.

שנותיו הראשונות של הישוב נראו מבטיחות וכפי שניתן לדמיין, היו המתיישבים הראשונים חבורה של "משוגעים לדבר" שהתאהבו במקום והחליטו לקבוע בו את ביתם... "מוישה" רחב המידות ורחב הלב הקים את הקמפינג המיתולוגי שלו בו התארחו אלפי מטיילים במשך השנים... מתיישבים אחרים מצאו את פרנסתם בתיירות שהחלה להתפתח, במפעלי ים המלח ואפילו בחקלאות... המדשאות הירוקות והעצים הרבים עלו וצמחו בין בתי הישוב ונווה זוהר הפכה לנאת מדבר ירוקה העומדת בניגוד מוחלט ללהט המדבר שמסביבה ולגוני התכלת והטורקיז של ים המלח הסמוך.

קמפינג נווה זוהר
אתר הקמפינג של מויישה שווימר בחוף נווה זוהר (שנות ה-80)

בשל קרבתו הרבה לאזור המלונות והנופש של עין בוקק, כמו גם למפעלי ים המלח, חזו מייסדיו של הישוב כי הוא יגדל ויהפוך לעורף העירוני של ים המלח ואולם, מסיבות שונות ומשונות, הוזנח הישוב במרוצת השנים ורבים מתושביו המקוריים עזבו אותו... כה קשה הייתה הזנחתו של הישוב עד כי נדמה היה שהנה הוא מגיע אל קץ דרכו ושוב, יהיה זה המדבר שינצח את האדם...

ישוב מתפתח

בתחילת שנות האלפיים עלה שוב הנגב לסדר היום הציבורי וממשלת ישראל החליטה להשקיע מאמצים מיוחדים ומחודשים בפיתוחו של הדרום. מאמצים אלו לא פסחו על נווה זוהר ואכן, המועצה האזורית תמר, שבתחומיה שוכן הישוב, הכינה תכנית פיתוח רצינית שתחייה את הישוב ותעניק לו, לראשונה בתולדותיו, את הפריחה והשגשוג אליהם הוא יכול להגיע.

פרויקט הרחבת נווה זוהר
לחץ להגדלה: תוכנית ההרחבה על גבי תצלום לווין (לצפייה בתרשימי התוכנית)

במסגרת תכנית ההרחבה נבנה בשטח הישוב בית ספר אזורי גדול וחדיש אשר פותח את שעריו בימים אלו ממש... חופו המוזנח והעזוב של הישוב ישופץ וישוקם על ידי מפעלי ים המלח ותיבנה לאגונה מלאכותית, יוקם גן אקולוגי מדברי לרווחת התושבים וייבנו כמאה וארבעים בתים צמודי קרקע. כל אחד מהבתים החדשים ייהנה מנוף מרהיב של ים המלח והרי מואב, כמו גם משירותים קהילתיים מפותחים וגישה נוחה לחוף ולאזור המלונות. לכל אחד מהמתיישבים תהיה גם אופציה לבניית חדרי אירוח (צימרים) בצמוד לבית , דבר שיסייע ביצירת מקור הכנסה נוסף. לקבלת פרטים נוספים ורכישת מגרשים ניתן ליצור קשר עם רכז הקליטה של נווה זוהר אוהד ברדה.

שנים רבות מאד חלפו מאז פסעו שיירות הסוחרים הנבאטים במעלה הדרך התלולה ולמבקר בן זמננו קשה מאד לדמיין כי אזור ים המלח, הנמצא במרחק נסיעה נוחה מתל אביב, ירושלים ובאר שבע, היה כה רחוק ומבודד אך לפני חמישים שנה... ולמרות כל זאת, האזור כמעט ולא השתנה במרוצת השנים וגם כיום ניתן ליהנות מאותם נופי מדבר עוצרי נשימה שמהם התפעלו בני אדם לאורך ההיסטוריה.